החלטה בתיק רע"א 6225/05

1.        בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' זפט), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני כנגד הליכי הוצאה לפועל בהם פתח הבנק, המשיב, למימוש משכנתאות שנרשמו על נכסי מקרקעין בבעלות המבקש.

2.        טענתו העיקרית של המבקש הינה כי הבנק הפר את חובות האמון והגילוי המוטלות עליו הואיל והסתיר מהמבקש - שהינו, לטענתו, ערב יחיד להלוואות שנטלו בנו של המבקש וחברה שבבעלותו - פרטים מהותיים ביחס לגובה החוב ולמצבם הכספי של החייבים. לעניין זה קבע בית משפט קמא, כי המבקש ליווה את החייבים מיום פתיחת חשבונם בבנק ונעזר בשירותיו של עורך דין בעת החתימה על הסכמי המשכנתה השונים. כמו-כן קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש היה מודע לסיכונים הכלכליים שהיו כרוכים בעסקי החייבים ודאג להגביל את הערבויות שהעמיד לטובתם, בהתאם. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה מצאתי כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא, שהינן רובן ככולן קביעות עובדתיות, ומשכך, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

3.        יחד עם בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה ל"עיכוב ביצוע" שהינה, למעשה, בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. משבאתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הערעור להידחות הרי שאין מקום להידרש לבקשה למתן סעד זמני. עם זאת, יש לציין כי קיים טעם לפגם בניסיונו של המבקש ליצור את הרושם, לפיו הבנק מבקש לפנותו מבית מגוריו. משטרי המשכנתה, אותם הגיש הבנק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, עולה כי לא קיימת משכנתה על המגרש עליו ניצב ביתו של המבקש וממילא אין חשש כי יפונה ממנו.

           בקשת רשות הערעור נדחית, כאמור. המבקש ישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, י"ד באלול תשס"ה (18.9.2005).

                                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: